אדני ידע, חשש יעקב שמא ישתנה רצונו ויהפך לו לאויב בדדך, ובקש תחבולות להפרד ממנו כי לא בחר בחברתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 33 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי הילדים רכים, כי הגדול שבהם י"ב שנה יש לו וימים מספר:
והצאן והבקר עלות עלי, כפי דעת בעל הטעמים ששם מונח בעלות פירושו, מוטלות עלי, כלומר טרחת הצאן והבקר ומשאם עולים ומוטלים עלי:
ודפקום, ענין דחיה, ופירושו אם ידפקום הרועים יום אחד שיצטרכו למהרם בעבורך אז ימותו כל הצאן:
ומתו כל הצאן, כבר זכר הצאן למעלה, והיה די לומר ומתו כלם, אבל לא רצה לומר כן כי יחמול על הילדים שלא יהיו במשמע, ולא זכר הבקר כי רק הצאן שהם בהמה דקה ימותו אם ידחקום, אבל הבקר לא ימות אלא יזיק להם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4