לא ראו איש את אחיו, כי נתחדש ענין מה נגד עיניהם שהפסיק בין האור ובין העין, עד שאפילו סמוכים זה לזה לא ראו איש את אחיו, וכן אמרו במדרש רבה וימש חשך, כמה היה אותו חושך, רבותינו אמרו עבה כדינר היה שנאמר וימש, שהיה בו ממש עכ"ל:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 10 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא קמו איש מתחתיו, אין דרך החושך לאסור את האדם במאסר שלא יוכל קום מתחתיו, כי גם עורים ילכו ויגששו בחשך, מכאן למדנו שנחרדו ממראות זרות עד שלא יכלו עוד להתנועע ממקומם מרוב הפחד, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבא:
שלשת ימים, מאחר שהאריכה המכה כ"כ ולא יכלו קום מתחתיהם, היו מתים ברעב ובצמא, לולי שבאו בני ישראל לעזור אותם ולהאכילם ולהשקותם, וכן הדעת נותנת שעשו כן, גם יש רמז מזה בפסוקים הבאים, וכראות המצרים שישראל משלמים טובה תחת רעה, אבדה שנאתם עליהם ועתה התחילו לכבדם ולאהבם ולהאמין שיש בהם ענין אלהי, ולכן השאילום בעין יפה ונשאו להם חן גם כבדו מאד את משה מה שלא עשו עד הנה, כמבואר בפסוקים הבאים:
ולכל בני ישראל היה אור במושבתם, בערוב ובברד הזכיר ארץ גושן וכאן אמר במושבותם להורות לנו סוד הדבר, שלא היה חשך על הארץ אלא בעיני המצרים לבד, ולכן לבני ישראל אפילו לסמוכים אל מצרי אחד היה אור, וזה טעם במושבותם שהכינוי מוסב אל המצרים, כלומר אפילו במושבותם של המצרים וסמוכים להם היו רואים אור אבל בארץ גושן היה ג"כ חשך, כי מצרים רבים ישבו בארץ גשן בתוך בני ישראל וגם עליהם עבר הכוס, כי לא נמלט מצרי אחד מצרה זו, אלא כל מצרי ישב באפלה, וכל איש ישראל השמר אור לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4