ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 25

ותטמא הארץ, גם תועבות מצרים דומים לתועבות אנשי כנען, אלא לכי שהכנענים הם יושבי הארץ הנבחרת להשראת שכינה, גרמו טומאה גם לארץ, ולא תוכל הארץ לשאת אותם:

ואפקד עונה עליה, לשון פקידה נוכל כאן על המצוה דבר על ענין מה, ואמר שהשם פקד וגזר על העון אשר על הארץ שימוש ממנה, כדרך ומשתי את עון הארץ ההיא (זכריה ג' ט'), וחזר ופירש מה הוא הדבר שפקד עליה שעל ידו ימוש העון, ואמר ותקיא הארץ את יושביה, כמי שמקיא דבר הנגאל בעיניו, וכן הקיאה הארץ מתוכה את יושביה הנגאלים והמתועבים, והנה מלת ותקיא היא מזמן עבר, שמענו שכבר קודם לכן הקיאה אותם הארץ, וכן משמע מן הכתוב בסמוך כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם, ולפי שבעת ההיא עדיין יש הכנענים בארץ, איך אמר עשו אנשי הארץ אשר לפניכם? ויותר קשה מאמר כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם, והם עוד יושבים בה ? אבל הכתוב רומז אל מלחמת כדרלעומר שהכה את הרפאים, זוזים, אימים, חורים, והאמורי, שהם כלם מבני כנען כמו שפירשנו שם שכבר בימי אברהם קאה אותם הארץ בעבור שטמאוה ומיד שנתמלאה סאתם נתגרשו ממנה, ושאר בני כנען שעדיין לא שלם עונם נשמדו אח"כ בימי יהושע: