ושמו את שמי, כשיברכום בשמי ולא בשמם, אני אסכים עמהם ואברך את ישראל כמו שהתפללו הכהנים, והנראה שצוה השם ליחד הברכה אליו כי לא ידע האדם מה טוב לו בחיים ולפעמים יתאוה לאיזה טובה ויקוה אליה וכשישיגנה ישמח בה ואחריתה רעה רבה, וכן להפך, לכן צוה להסב את הברכות אליו והוא יברך את ישראל כפי ידיעתו איזה היא טובה מדומה או אמתית:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 6 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4