והעוים, אחרי שסיפר הכתוב המלחמות שנהיו בארץ כנען בשנים קדמוניות שעל ידי כך נתגרשו הרפאים בני כנען מארץ עמון ומארץ ומואב, ונתגרשו החורי שהם החוים (כמבואר למעלה פסוק י"ב וכן דעת הרמב"ן) מהר שעיר, הודיע עתה שקצת מבני העוים שהם ג"כ מכלל החוים נשמדו ע"י הפלשתים היוצאים מאי כפתור אחיהם כמו שביארנו בס' בראשית וחמשת משפחות מזרע החוי נתגרשו ע"י הפלשתים ושמם היה ערקי סיני ארודי צמרי חמתי, תחתיהן קמו חמשת סרני פלשתים עזה אשקלון אשדוד גת ועקרון, ודקדק הכתוב לומר היושבים בחצרים, כי לא כל העוים נשמדו שהרי ביהושע י"ג נזכרו העוים אצל חמשת סרני פלשתים אלא רק היושבים בחצרים דהיינו בערי הפרזות, והוצרך הכתוב להודעה זאת ללמדנו שגם ארץ פלשתים היא בכלל ארץ כנען הראויה לבני ישראל ולהודיע שמשפטי ה' אמת, וכמו שלקח ממתנת אברהם את ארץ בני עשו ובני לוט, ככה הביא פלשתים מכפתור לגרש את העוים בעבור חטאותם כדי שיזכו ישראל אח"כ בנחלתם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 2 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4