חמאת בקר, הוא השומן הנקלט על גבי החלב:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כרים, כבשים המפונומים במרעה:
ואילים בני בשן, שגדלים בהר בשן, שהיו שמנים:
חלב כליות חטה, חלב הכליות הוא הרך והמובחר, ואמר שיאכל החלק החשוב והטוב שבחטה, והוא הסולת:
חמר, יין בלשון ארמי, ואמר תשתה לנוכח, כאדם המדבר לחבירו, כל כך הוא רב עד שתשתה דם ענב שהוא מיץ הענבים בכל עת שתרצה, ותטעום בו טעם יין משובח וטוב, והנה הארץ רבת דבש ושמן ובשר ולחם ויין וכל פירות, וזהו תנובות שדי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4