וישכם אברהם בבקר, הצדיק הזה לא השיב דבר לציווי השם אע"פי שהיה זר בעיניו מאד, כי לא הסתפק רגע בהבנת המאמר והעלהו שם לעולה, אלא חשב שבודאי כוונת הבורא היתה שישחט את בנו, ועכ"ז לא הרהר אחר דבריו ית', אלא נהג צניעות בעצמו ולבש יראה נפלאה בחשבו בקרב לבו, אמת שכפי קוצר שכלי ודעתי לא יאות לו ית' ציווי אכזרי כזה, אבל מי אני לבא בסוד ה' ולחקור במה שגזרה חכמתו הנעלמה מעיני כל חי, די לי לידע בלי ספק שרצונו בכך, ועלי החיוב לשמוע בקולו, וזאת היא מעלת יראת ה' הנכבדת, ולכן אברהם לא ענה דבר אלא קם בבוקר ומהר לעשות רצון קונו בשמחה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויבקע עצי עולה, הגיד הכתוב זריזותו במצוה, כי חשש פן לא ימצא על ההר אשר יאמר לו השם עצים מזומנים:
ויקם וילך, כך דרך הכתוב להוסיף לשון קימה אצל ההליכה להורות על הזריזות:
אל המקום, אל ארץ המוריה כמו שאמר לו השם, ובטח שהוא ית' יראהו את ההר אשר יבחר בו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4