שטו העם, אין שייט אלא לשון טיול שלקטוהו בלא עמל:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 11 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולקטו, לא היו צריכים לקנותו יום יום בכסף מלא אלא לקטוהו חנם, וזה נגד מה שאמרו אשר נאכל במצרים חנם:
וטחנו ברחים, אם היו רוצים לעשות ממנו קמח היו יכולים לטחון אותו ברחים של יד:
או דכו במדכה, ואם רצו לתקנו באופן אחר שלא יהיה דק כקמח אלא שבור כגרסין היו כותשין אותו במדוכה של אבן או של עץ:
ובשלו בפרור, וכן אם רצה לעשות ממנו תבשיל, בשלוהו בקדרה או ביורה:
ועשו אתו עגות, וכן היה טוב לעשות ממנו לחם, והכלל שהיו עושין בו כל מה שהיו רוצים, וזה כנגד תלונתם שהיה להם במצרים מאכלים שונים, ויודיע שגם המן לפי שינוי תיקיני היה מתחלף טעמו:
והיה טעמו כטעם לשד השמן, למ"ד לשד מן השורש וענינו ליחות הפך היובש, כי הם אמרו ונפשנו יבשה, כאדם האוכל חטים יבשים, ובאמת כאשר יטאחנו ברחים או דכו במדוכה מתחלף טעמו ונעשה שמן, ואין מאכלם יבש, והנה בפרשת בשלח כתיב וטעמו כצפיחית בדבש שכן היה טעמו כשאכלוהו חי, אבל כשמתקנים אותו נתחלף טעמו הראשון ונעשה שמן, ולכן כתוב כאן והיה טעמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4