ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 20 · פסוק 19

כי האדם עץ השדה, הוא כמו מאמר מוסגר, ושיעור הכתוב ואותו לא תכרות לבא מפניך במצור, כלומר אין אתה רשאי להשחית עץ פרי אשר סביבות העיר כדי שתבא העיר מפניך במצור, כי לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכבוש כגון שהיו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו, או נחבאים שם ביער להלחם, או הם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף, ונתן טעם לאיסור הזה באמרו כי האדם עץ השדה, כלומר כי חיי האדם הוא עץ השדה כמו כי נפש הוא חובל, ששיעורו כי חיי נפש הוא חובל, אבל על דעת רבותינו מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה התורה כן אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל.