כי גוי אבד עצות המה, בא לתת טעם, למה יאמרו ידנו רמה וגו', והוא לפי שהגוים האלה שיגלו ישראל ביניהם יהיו בני נבל בוזי חכמה ומוסר, וכמו שאמר למעלה בגוי נבל אכעיסם, ולפי שנפשם שקצה בחכמה הנקראת עצת עליון, כמו ועצת עליון נאצו (תהלים ק"ז י"א), לא אבו לעצתי (משלי א' ל'), לכן לא יאמינו שהנלוז מן החכמה תבער בו חמת ה' והם מכחישים כי לכת ישראל בגולה ונוסם מנוסת חרב נגזר עליהם בעבור עזבם תורת ה', והנה הכפירה הזאת נולדה בהם לפי שאינם שומרים חקי החכמה המוטלים עליהם שהם שבע מצות בני נח, ועל זה אמר שהם גוי אובד עצות, וכנגד טעות שכלם ובינתם להכחיש בהשגחת השם ובפרעון הטוב והרע שהן דרכי הבינה, אמר ואין בהם תבונה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4