בגר ובאזרח הארץ, שם גר הוא משורש גרר, ונקרא כן לפי שהוא מתגורר ממקום למקום, ויש ג' מיני גרים כמו שנכתוב להלן (פסוק מ"ח) והאזרח נקרא כן מלשון זריחה, כי התושב הקדמון בעיר, הוא מפורסם ומגולה לכל כמו השמש הזורח, ולא מצאנו בכל המקרא תואר אזרח רק על ישראל:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4