כי אשא אל שמים ידי, נשבע בדבר קיים, כדרך בן אדם הנוגע בחפץ כשהוא נשבע:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חי אנכי לעלם, כאשר אני חי לעולם, כן אעשה זה, והנה עם כי כפי ההוראה הפשוטית הכתוב מדבר בשבועה שישבע השם להשיב נקם לצריו, עכ"ז יש במליצת הכתוב עוד פשט אחר, והוא כי לפי שאמר למעלה הלא הוא כמוס עמדי, כמדבר על זמן רב שלא יגלה זרוע עוזו בעולם, בא עתה לפרש ולומר, כל ימי זעם ישא ידו הגדולה אל השמים, ולא יעשה נפלאות בארץ, ואע"פי שבין כך ירבו צורריו דור דור, הנה עליהם יאמר, חי אנכי לעולם, ועוד יבא מועד להנקם מהם, אבל כשיבוא המועד אז אשנן ברק חרבי, ולא אאריך להם עוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4