לא ישבו בארצך, לפי שאסר בפסוק שלמעלה כריתת הברית עם ז' עממין ועם אלהיהם, בא עתה לתת טעם לשתיהן, לא תכרות להם ברית, דהיינו לא תתרצה שישבו בארצך, פן יחטיאו אותך לי בדרכיהם הנשחתות, ולא תכרות ברית לאלהיהם לקיימם בארצך מבלי הכריתם, כי אם תעשה כן לבסוף תעבוד גם אתה את אלהיהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 23 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי יהיה לך למוקש, הוסיף לתת טעם לדבר מדוע החששא ההיא יותר ראויה אם יקיימו את העצבים המתים, אף אם יאבדו את עובדיהם, ואפשר שיחשבו בלבבם שאין רע בקיום הפסילים והמצבות, אם לנוי או לזכר לבד ואמר כי יהיה לך למוקש, כלומר כמו המוקש הנתון על דרך בני אדם שקשה להשמר ממנו, כן תועבת הע"ז המצויה תמיד לנגד עינינו, תדיח נפש יקרה להטותה אחריה, ורגליה יורדות אל חדרי מות, והנה עד כה ספר הברית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4