ששת ימים תאכל מצות, שיעורו אחר שתאכל מצות ששת ימים תעשה עוד עצרת ביום השביעי וגם בו תאכל מצות:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 16 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עצרת, כבר פירשנו (לעיל י"א י"ז) שכל לשון עצר הוא סגירה ומניעה שלא יצא דבר מה חוץ מגדרו ומגבולו, ומענין זה אמר כאן שיום השביעי הוא עוצר וסוגר את כל ימי החג, כלומר שעם יום השביעי יכלו ימי החג ולא יהיה עוד:
לא תעשה מלאכה, אבל ביום הראשון לא הזכיר איסור מלאכה, וכן בחג השבועות ובחג הסכות לא אמר לא תעשה מלאכה, גם לא הזכיר מצות הלולב, וכן לא הזכיר כאן יום הזכרון ולא יום הכפורים, והטעם כאשר פירשתי כי לא בא עתה רק להזכיר הראיה והשמחה שחייבין כל ישראל ללכת בשלשת הרגלים האלה אל המקום הנבחר ולחוג שם איש כמתנת ידו לשמוח לפניו ולהודות לו על הטובות אשר גמלנו, אמנם ביום השביעי מהפסח הוצרך להוסיף לא תעשה מלאכה, לפי שקראו עצרת, והיינו חושבים שהכונה להיות נעצר על אכילת המצות בלבד כימים אשר לפניו, לכן ביאר שהוא קודש ואסור בו מלאכה, וכן אמר בשמיני של חג הסכות עצרת היא כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ"ג ל"ו):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4