והסתרתי פני מהם, אסתיר השגחתי מהם ולא אעשה למענם אותות ומופתים שעל ידם יוודע לעין כל כי אני ה' אלהיהם, והוא הפך מה שנאמר בברכות והתהלכתי בתוככם, אבל כשיחטאו לא יהיו עיני ולבי עוד אליהם, אלא אעזוב אותם למקרי העולם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 31 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיה לאכל, לכל מבקשי נפשם, כי כן משפט העם הזה, כאשר יסלק השם ממנו השגחתו הפרטית, ויעלים ממנו עין חמלתו, מיד והיה לאכול, כי צריו רבים:
ואמר ביום ההוא הלא על כי, איננו וידוי גמור כענין והתודו את עונם אבל הוא הרהור וחרטה שיתחרטו על מעלם ויכירו כי אשמים הם, ושכל צרותם באו להם בעבור העבירות שבידם:
אין אלהי בקרבי, איננו פועל נפלאות בקרבי כמו בשנים קדמוניות, והוא כדרך כי אתה ה' בקרב העם הזה (במדבר י"ד י"ד):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4