כי ירחק, אין הטעם שיהיה מותר בהרחקת מקום בלבד, שאם כן יהיו יושבי ירושלים הסמוכים אסורים בבשר תאוה, אבל עם כל ישראל ידבר, ואמר להם, כאשר ירחיב ה' את גבולכם, ולא תהיו כולכם יושבים סביב למשכן כאשר אתם היו במדבר, יהיה לכם בשר החולין מותר, כי אי אפשר שתלכו כולכם ממקום רחוק אל המקום אשר יבחר ה' ותזבחו זבחים שלמים כל מה שתאכלו, ומה שאינו נוהג בכל אינו נוהג במקצת:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 12 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וזבחת מבקרך וכו' כאשר צויתך, למדנו שיש צווי בזביחה האיך ישחוט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני, ואמרו בספרי כאשר צויתיך, מה קדשים בשחיטה אף חולין בשחיטה, והענין שבקדשים נאמר ושחט ושחטו, ולשון שחיטה בלש"הק נופל על כריתת סימני הצואר בהולכה והבאה, כמו חץ שחוט לשונם (ירמיה ט' ז') שענינו משיכה, והלשון הזה כולל א"כ כל דיני השחיטה כפי שבאו בקבלה, ומה שנאמר וישחטם במדבר, הוא מליצה שזבח אותם כצאן טבחה, ומעתה אמר שיזבח החולין כאשר צויתיך בקדשים, שהוא בסימני הצואר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4