ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 26 · פסוק 5

אשר שמע אברהם בקלי, על העקידה דכתיב אשר שמעת בקולי (לעיל כ"ב י"ח), ושם נשבע לו השם שנאמר בי נשבעתי וכו':

וישמר משמרתי, משמרת הוא הכלל ולכן מועמד בז"ק, ואח"כ פרט ואמר מצותי חקתי ותורותי, והנה כל מה שחייב האדם לשמור ולעשות יקרא משמרת, ואם יחוייב לשמרו מפאת רצון המצוה לפי שיש יראת רוממותו על פניו, כמשמרת האב על הבן יקרא מצוה ואם יהיה זה מחמת יראת העונש כמשמרת האדון על העבד יקרא חקה, ואם מצד הטובה שיש בו לעושהו כמשמרת המורה על תלמידו יקרא תורה, והנה כל פקודי ה' הם מצד האמת מצות וחקות ותורות, כי יבא בהם החיוב לאדם לשמרם משלשת פינות הללו יחד, וא"כ ירמוז הפסוק אל כל מצות התורה בכלל על דרך שאחז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה על שלא נתנה, ועל דרך הפשט תאמר שיהיה משמרתי, אמונת האלהות שהאמין בשם המיוחד ושמר משמרת זו בלבו וחלק בה על עובדי ע"ז וקרא בשם השם להשיב רבים לעבודתו:

מצותי, ככל אשר צוהו לך לך מארצך ועולת בנו וגרישת האמה ואת בנה:

חקותי, ללכת בדרכי השם להיות חנון ורחום ועושה צדקה ומשפט ולצות את בניו ואת ביתו בהם:

ותורותי, המילה בעצמו ובניו ועבדיו ומצות בני נח כלן שהם תורה להן: