ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 26

ברכת אביך גברו על ברכת הורי, הברכות שאני מברך אותך עתה בהם גברו על הברכות שברכוני הורי, דהיינו אבותי אברהם ויצחק, כי אני ברכתי אותך עתה בברכות שמים מעל, בברכות תהום רובצת תחת וכו', מה שלא ברכוני אבותי, וכן לענין הנצחיות ברכותיך גוברים על הברכות שקבלתי אני מאבותי כי הם לא פירשו עד כמה שנים תמשך הטובה ההיא לי ולזרעי, ואפשר שתפסוק לאחר איזה זמן, אבל הברכות שאני נותן לך הם עד תאות גבעות עולם, דהיינו לנצח נצחים, כמו שנפרש:

עד תאות גבעת עולם, תאות ענין גבול כמו והתאויתם לכם (במדבר ל"ד י'), ומלת עולם תורה על נצחיות הזמן או על זמן בלתי קצוב, וענינו כאן כל זמן שיהיה קיים גבול גבעות עולם, וזכר הגבעות כי הם הדברים הקיימים יותר בעולם השפל, וכן כתוב כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וכו' (ישעיה נ"ד י'), וכן אמר משה וממגד גבעות עולם:

תהיין, כל הברכות האלה:

לראש יוסף, על ראש יוסף:

ולקדקד, גובה הראש נקרא כן:

נזיר אחיו, לשון עטרה, מעוטר ומוכתר על אחיו, ובלשון הזה ממש ברכו משה תבאתה לראש יוסף ולקדקוד נזיר אחיו: