עבר לפני העם, הבאתי אותם במשפט לייסרם על שלא האמינו בך, כמו שהענשתי את מצרים בצמאון כשלא האמינו לדבריך, ולזה שמתי להם במרה חק ומשפט, כדי שלא יחשבו שמאהבתי אותם אשא כל חטאותם, אבל עתה שנחמו על רעתם אושיעם, לכן עבור לפני העם, ואחז"ל וראה אם יסקלוך למה הוצאת לעז על בני שיחזרו למרדם, וזה אמת, שלחנם פחד משה, כי ישראל שבו אל ה' בכל לבם, וגם אילו האריכה המכה לא היו שולחים יד בעבד ה':
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 17 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומטר אשר הכית בו את היאר, לרמוז להם שחטאם דומה קצת לחטאת מצרים וע"כ נענשו גם הם בצמאון, אלא שכאן היה ברחמים לפי שישראל זרע אמת ומקבלי תוכחת, ומיד ששבים לפניו עשה עמהם חסד, לא כן המצריים שאין המוסר מועיל להם:
והלכת, כי היו אז ברפידים והצור היה בחורב, והוצרך משה לעבור לפני העם וללכת לחורב אבל לא להתיישב שם כי לא באו לפני הר סיני עד אחרי כן בחדש השלישי, והמים שיצאו מן הצור הלכו מחורב עד רפידים להשקות העדה, וכן התמיד הפלא הזה כל המ' שנה שהיו ישראל במדבר, כי מן הצור הזה נזלו מים רבים בעת הצורך, ונבעו אל כל מקום ומקום שישראל חנו עליו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4