ותקנא רחל באחותה, כבר אמרנו (לעיל כ"ו י"ד) שכל לשון קנאה ואחריו בי"ת אינו צרעה, ויורה שבעל הקנאה רוצה להיות נכבד כמו האחר שמקנא בו מבלי העלות חימה ואיבה על בעל הכבוד ההוא, וכן כאן רצתה רחל להיות כאחותה אם הבנים שמחה, מבלי ששנאה ללאה חלילה על יתרונה, כי היתה אשה יראת ה' והבינה שלאה בצדקתה זכתה לבנים, וראיה לזה מ"ש הכתוב ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב, ואילו היתה קנאתה כקנאת איש מרעהו שמבקש להרע לבעלה כבוד, היה הכתוב אומר ותרא רחל כי לאה ילדה ליעקב, כי זאת היה מעיר בלבה אש הקנאה אבל באמת לא רעה עינה באחותה על שהולידה בנים רק התעצבה לפי שהיא לא ילדה ליעקב, וזו באמת מדה ישרה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 30 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הבה לי בנים, אין ספק שעיקב התפלל על אשתו האהובה כי עקרה היא, אלא שלא נתקבלה תפילתו, ובאה עתה רחל להתעולל עליו שישוב להתחנן ויתן לה בנים עכ"פ בתפלתו כי לא נופל הוא מאביו שעשה כן ונענה, ואם לא יעשה כן הרי היא כמתה כיון שלא ישאר ממנה זרע אשר יירש ארץ או שתמות בצערה, וזה טעם ואם אין מתה אנכי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4