הויה, לשון הוה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 9 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במקנך אשר בשדה, אבל לא לאותן שבבתים כדי להראות הפלא, והנה ישראל היו רועי המקנה אשר למצרים כמ"ש וימררו את חייהם וגו' ובכל עבודה בשדה, ובפרט כי עבודת מרעה הצאן שהיתה בזויה בעיניהם כמ"ש כי תועבת מצרים כל רעה צאן, בלי ספק שמסרוה לעם הנבזה בעיניהם וכן מצינו שהיו אחי יוסף שרי מקנה על אשר לפרעה, והפלא היה שאע"פי שמקנה בני ישראל היו מעורבים עם מקנה מצרים או סמוך להם, עכ"ז לא מת מהם גם אחד, ומה שאמר אח"כ שלח העז את מקנך, היינו אותם שהיו בבית בעת מכת הדבר, ואחרי סור המכה שלחום אל השדה לרעות:
דבר כבד מאד, מכה זו הפוכה ממכת הערוב, כי שם באו אליהם בעלי חיים טורפים שלא כמנהג, וכאן מתו אף הבהמות הרגילות אצלם, ואף זו ליסרם על עון ע"ז כי מת כל מקנה מצרים שהיו עובדים להם כידוע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4