וקלוט, הפך שרוע, מגזרת ערי מקלט, שאינן רחבים כשל שור ושה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה, לפי פשוטו כך פירושו, אחרי אשר אסר הקרבת בעל מום על המזבח, אמר שיכול לעשות ממנו נדבה לה', להקדישו לצורך גבוה המותר בו, והוא כמ"ש חז"ל לבדק הבית, והנדבה הוא שיאמר הרי זה לבדק הבית, אבל לנדר לא ירצה, כלומר אם אמר הרי עלי שור לבדק הבית, לא יביא שרוע וקלוט או בעל שאר מומין, ורז"ל שהתירו נדרי בעל מום לבדק הבית, היינו אם אמר הרי עלי שבור או חרוץ לבדק הבית, אבל אם אמר סתם הרי עלי שור או שה לבדק הבית, לא ירצה אם הביא בעל מום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4