וחשב את שני ממכרו, כמה שנים היו עד היובל כך וכך, כמה מכרתיה לך כך וכך, עתיד היית להחזירה ביובל, נמצאת קנית מספר התבואות, כפי חשבון של כל שנה, אכלת אותה שלש או ארבע, הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את השאר, וזהו והשיב את העודף בדמי המקח על האכילה שאכלה, ויתנה ללוקח:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לאיש אשר מכר לו, דהיינו לקונה:
ושב לאחזתו, חייב לשוב לאחוזתו, שאע"פי שהוא עצמו מצא כדי גאולתו וגאל שדהו, אין לו רשות לגאל מיד לוקח זה ולמוכרה לאחר, אלא ושב לאחוזתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4