תשים בפי אמתחת הקטן, כוונת יוסף היתה לעשות נסיון באחיו, אם אוהבים הם את בנימין או ישנאוהו להיותו בן רחל כמו ששנאו את יוסף, וחשב תחבולה לקחתו לעבד לראות אם ישתדלו אחיו להצילו וזה יהיה סימן שנתחרטו על מכירתו ואז יתודע אליהם, וכדי שלא יחשבו שהיה אמת שבנימין גנב את הגביע ומפני כך לא יריבו את ריבו, לכן צוה יוסף לשים עם הגביע את כסף שברו, וכן כספיהם של כלם, שבזה יכירו כי בנימין אינו אשם, והיא רק עלילת האדון, וכן סופר בספר הישר שיוסף התודע לבנימין כשאכל עמו ואמר לו, אני יוסף אחיך, אך אל תגלה את הדבר הזה, הנני שולח אותך עמם וילכו, וצויתי להשיב אתכם העירה ולקחתיך מאתם, והיה אם יתנו את נפשם והלחמו עליך אז ידעתי כי נחמו על אשר עשו לי ונודעתי אליהם, ואם יעזבוך ולקחתי אותך וישבת עמי, ונלחמתי אותם וילכו להם, ולא אוודע אליהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 44 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4