ויולך ה' את הים, הים שהוא החלל חלף הלך לו ואיננו עוד כל הלילה, כי לא שב לאיתנו עד הבוקר, ותחת שהיה החלל מלא מים, נסתם עתה ע"י התהום שעלה, והיה זה ע"י רוח קדים עזה, כלומר ע"י רוח פלא שעליו נופל תואר עזה והמשילו לרוח קדים שהוא חם ומייבש הקרקע:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויבקעו המים, זה היה תולדה נמשכת מעליית התהום, שדחק בעלייתו את מי הים לצד זה ולצד זה ובקע אותם, ולפי שתהום בקע אותם ולא היה עיקר הפלא בבקיעה הזאת, אמר ויבקעו בבנין נפעל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4