ויפלו על פניהם, להתחנן בעד העדה, ולמדו עליהם זכות שלא חטא במעשה אלא קרח והוא הגורם והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו לפרסם ולהודיע ענשו לרבים, וזו דרך מבקשי רחמים שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על הגורם מפני שהוא חייב על כל פנים
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלהי הרוחת, יודע לבות בני אדם ומכיר אם חטאו לפניו מחוסר אמונה או בעבור כי בשר המה ועלולים להתפתות:
האיש אחד יחטא, הה"א שבמלת האיש איננה לתימה, כי נקוד ה"א התימה בשוא ובפתח, ולפני אות גרונית בפתח לבד, אבל היא ה"א הידיעה שנקוד שלה בפתח ודגש אחריה, ולפני אות גרונית ישתנה לקמץ לתשלום הדגש ושעורו, הנה האיש האחד הוא החוטא, ולמה תקצוף בעבורו על כל העדה, והתימה מובן מענינו אף בלא ה"א התימה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4