וירא ישראל את היד הגדלה, היא ראיית הלב, שהשכילו בנפלאותיו אשר עשה ולבשו יראה ואמונה ואז נחה עליהם רוח ה' ומצאו שפל טוב לדבר צחות, ושרו שירה על גאולתם ועל פדות נפשם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וייראו העם את ה', יראת הרוממות כמו שיורה מלת את שאחרי פועל היראה, והיא מעלה נפלאה עד מאד, שעליה אמר שלמה אחרי התנאים הרבים שזכר אם לבינה תקרא וגו' אם תבקשנה וגו' אז תבין יראת ה' (משלי ב' ד'), ובני ישראל זכו אליה על ים סוף ע"י שהתבוננו במעשה ה' כי נורא הוא, ולזה רמזו חז"ל באמרם ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים:
ויאמינו בה' ובמשה עבדו, כל אמונה שאחריה בי"ת היא אמונה הנשענת על דברי המדבר, שאע"פי שהדבר בטבעו קשה לשכל לקבלו יאמין בו המאמין בהשענו על איש אמונים שלא יכזב, אף כאן האמינו כי האל ית' נאמן בדבריו, וכי משה הוא נביא ה' ולא יעשה רק מה שיצונו האל, ובעבור שתי המעלות הללו היראה והאמונה שהשתרשו אז בלבבם זכו לאור הנאצל עליהם ממרומים והגיעו למעלת רו"הק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4