וידבר ה' אל משה לאמר, כמעט בכל המצות השתמש הכתוב במליצה זו, וכאן המקום לבארה, אמר וידבר וגם הוסיף מלת לאמר, כי יש הבדל בין דבור לאמירה, כל לשון דבור הוא על הרחבת דברים בענין שהוא דורש, כדרך חכמים כשמדברים בהלכה ונושאים ונותנים בכל פרטיה בשכל ובבינה, כמו אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מלאכי ג' ט"ז), אבל אמירה יונח על כל דבר שפתים, כמו ויאמר המלך מי בחצר (אסתר ו' ה'), ולפי שבנוח רוח אלהים על הנביא יבוננהו באותו הענין שדובר אליו בכל פרטיו יותר ממה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בו עד סוף כל הדורות, לכן הונח תמיד לשון דבור, ובא גם לשון אמירה, כי שם מלין בפיו לאמר אמרות קצרות הכוללות הכל, והן אמרות התורה שבכתב שנאמר עליהן אמרות ה' אמרות טהורות (תהלים י"ב ז'), ועל שתי אלה נאמר בכל מקום וידבר לאמר, וזהו תורה שבכתב ותורה שבע"פ, ושמור זה הכלל:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 13 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4