ואם נפש אחת, לא בא למעט שנים או שלשה או מאה שחטאו בשגגה שיהו פטורין אלא שכל השוגגין מעם הארץ נחשב כל אחד לעצמו, וקורא אני עליו ואם נפש אחת, ומביא כל אחד את חטאתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מעם הארץ, מי שלא גדלו השם על אחיו, אע"פי שהוא שר וגדול, בכלל עם הארץ הוא, ואין בישראל אנשי אלהים במצות השם, כי אם הכה"ג המשוח בשמן המשחה, והמלך אשר יבחר ה', וב"ד הגדול עם המופלא שהם במקום ע' זקנים ומשה על גביהן, ושלש אלה הם המושלים בעם הכ"הג לכל דבר המזבח והמקדש, וב"ד הגדול להורות ולשפוט בין דם לדם בין דין לדין, והמלך ביכלתו, המוחלט, וכל האחרים הם תחת יד אלה ונקראים עם הארץ:
בעשתה, שב על הנפש, למעט נפש אחרת, שהיא לבדה תעשה כל המעשה שחייבין עליו חטאת, ולא ע"י סיוע אחרים:
ואשם, בעל הנפש ההיא כשידע שגגתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4