ביומו תתן שכרו, גם זה בהווה, כי המנהג לשכור הפועל על יום אחד, ולערב הוא יוצא ומבקש שכרו לקנות לו מה שיאכלו בלילה אשתו ובניו, וילמד אותנו בכאן כי מה שאמר במקום אחר לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר מדבר בשכיר יום, וכאן ביאר דין שכיר לילה, שאין לומר כאן בשכיר יום ובפ' קדושים מדבר בשכיר לילה, שהרי שכירות אינה משתלמת אלא בסוף, ואיך בשכיר לילה יעבור בבקר, ובשכיר יום יעבור כבוא השמש, ועדיין אינו זמן תשלומין, אלא הנכון כקבלת חז"ל שהתורה קבעה זמן לפרעון שנים עשר שעות:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 24 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואליו, ואל השכר הזה הוא נושא את נפשו שיקנה בו מזון להחיות בו את אנשי ביתו:
נשא את נפשו, מקוה ומתאוה לו, וכן חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשם (הושע ד' ח'), מתאוים הכהנים לאכול חטאות שיביאו על עונם:
ולא יקרא עליך, למען לא יקרא השכיר עליך אל ה', כי אולי יבוש ממך לבקש שכרו אחרי שטרח בשבילך, וימתין שתתן לו שכרו בלי שישאל, ואם לא תשלם לו יצטער, ובהתעטף עליו רוחו יצעק אל ה', והשם ישמע צעקתו כי הוא רחום וחנון, ויענישך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4