כאשר עשו לי בני עשו, לא לענין העברה בארצם, שהרי כתוב וימאן אדום נתון את ישראל עבור בגבולו (במדבר כ' כ"א), אלא לענין מכירת אוכל ומים, שנתרצו בני עשו למכור להם די ספוקם בעברם סמוך לגבולם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 2 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והמואבים היושבים בער, גם המואבים הוציאו לישראל לחם ומזון בעברם סמוך לגבולם, כמו שנראה מדברי הכתוב ותקראן לעם לזבחי אלהיהם, אולם מה שאמר לקמן על עמון ומואב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (לקמן כ"ג ה'), אינו מוסב רק על עמון בלבד, ולא על מואב כמו שנפרש שם:
עד אשר אעבר, מוסב על סוף הפסוק הקודם רק אעברה ברגלי עד עברי את הירדן, וכאשר עשו לי בני עשו הוא מאמר מסוגר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4