והאלהים נסה את אברהם, ידוע שהשם ית' מנסה לפעמים את הצדיקים, אם לאמץ את לבבם בדרכי היראה ועבודת האל, אם להוציא ציורי החכמה שבנפש הצדיק מן הכח אל הפועל כדי להרבות שכרם, אם להראות לכל באי עולם תפארת הצדיקים העומדים בנסיון וכיוצא מן הטעמים, והנה בכל הנסיונות שנתנסה בהן א"א עד הנה, לא זכר הכתוב בפירוש שהאלהים נסה אותו אלא כאן, להורות על גודל הנסיון האחרון הזה שאין כמוהו ואין דעתנו משגת אותו, עד שבערכו שאר הנסיונות שעברו כמעט אינם נסיונות, ולכן לא נאמר בהם והאלהים נסה, ואע"פי שכבר עמד אברהם בכל הנסיונות שעברו והיה לבבו שלם עם השם אלהיו, רצה האל לבחנו עוד בכור הנסיון הנפלא הזה, כדי שיגיע על ידו אל השלמות האחרון ליראה את השם הנכבד והנורא בכל לבו, ויזכה אל השבועה שנשבע לו השם אח"כ בי נשבעתי וכו', וכמו שיתבאר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 22 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויאמר אליו אברהם, קראו בשמו תחילה, כדי שיתעורר לשום לב לדברי השם שיצוהו, ויתבונן בם היטב כדי להבין הנרצה בהם:
הנני, לשון הזמנה, הנני מזומן למצותך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4