בעצם היום הזה, בגוף היום בעצמו, וטעם מליצה זו לפי שמלת יום נאמרה בג' דרכים כמו שכתבנו (לעיל א' ה'), לכן כשיזכיר הכתוב דבר הנעשה באותו יום בעצמו טרם בא השמש שהוא יום של מעשה בראשית אמר בעצם היום הזה להבדילו מיום של כ"ד שעות הנקרא מעת לעת, והראיה מ"ש (יהושע י' כ"ז) ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וכו' וישימו אבנים גדולות על פי המערה עד עצם היום הזה, שלא תחשוב לפי שהיה סמוך לשקיעת החמה היתה שימת האבנים בלילה שלאחריו על כן אמר עד עצם היום הזה, שהכל נעשה בעיצומו של יום קודם הערב, וכן כאן שלא תאמר שנכנסו בתיבה בצהרים עד צהרים של יום שלאחריו, ויהיה זה א"כ בקצת יום י"ז וקצת יום י"ח בחשון, אלא בעצם היום הזה, הכל נעשה באותו היום שהוא יום י"ז, וזה פלא גדול שיכנסו בתיבה כל החיה והבהמה והרמש והעוף עם כל מזונותיהם ועם גשם שוטף ורוח זלעפות ביום אחד, אם לא בעזר האל כי רוחו הוא קבצן:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 7 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4