ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, פסוק הזה בא על שם העתיד והודיע שהתמיד החסד הזה עם ישראל מ' שנה גם בעת עברם בארץ סיחון ועוג שהיו יכולים לאכול מתבואת הארץ ההיא לא פסק המן עד ממחרת הפסח לשנת הארבעים לצאתם מא"מ שאז באו אל ארץ נחלתם והתחילו להקריב לה' עומר התנופה מעבור הארץ, כמפורש ביהושע:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4