ועשית את נרתיה, כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות, והיו עשויות בפני עצמן, ומונחות בראש הקנים ובשעת ההטבה היה מסלקן משם ומניחן באהל ולשון נר הונח תחילה על השלהבת האחוזה בדברים המקיימים אותה, והושאל אח"כ גם על הכלי שהשמן והפתילה בו, כי על ידו יתקיים האור:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והעלה, לפי שהיה מעלה את הנרות על הקנים בשעת הדלקתן, לכן נקראת ההדלקה בלשון העלאה:
והאיר על עבר פניה, עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובים כלפי האמצעי, ג' כלפי מזרח וג' כלפי מערב כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה, כלומר שיהיה אורם פונה לצד קנה האמצעי שהוא גוף המנורה, ועל הנר האמצעי שאינו פונה לשום צד יתכן ג"פ לומר שהוא מאיר אל מול פני המנורה, לפי שהוא דולק מול עצמו ולזה אמר הכתוב (במדבר ח ב') אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, כי באמת כל השבעה נרות מאירים אל עבר פני המנורה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4