טוב תתי, כששמע שיעקב התחייב עצמו לעבדו שבע שנים, לא רצה לדבר עוד בענין העבודה כי חרפה היא לו למכור את בתו למען הרבות את צאנו וכמו שאמרו בנותיו אח"כ הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו, אלא הראה עצמו שיתן לו את רחל רק בעבור חשיבותו וצדקתו, ולזה אמר טוב תתי וכו', כלומר אתה חשוב בעיני יותר משאר בני העיר לכן אבחר בך ולא באיש אחר, אולם בהיות עיקר כוונתו על העבודה לא רצה לתת לו את בתו טרם יעברו שבע שני העבדות אלא אמר לו שבה עמדי שבע שנים ואח"כ אתננה לך, וכדי שלא ירגיש יעקב שכל מגמתו היה על העבודה לא אמר לו בפירוש עבוד עמדי, אלא שבה עמדי, כאומר לפי שמצאת חן בעיני אבקש ממך שתשב עמדי עוד איזה שנים ואח"כ תלך עם אשתך לאיזה מקום שתרצה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 29 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4