אך בחמשה, למעלה צוה על המועד, וכאן צוה תחוגו, שיביאו קרבן שלמים לחגיגה, ומלת אך כמו אבל, לפי שקודם לו זכר עניי נפש, אסר להתענות בחג הסכות שנאמר בו שמחה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באספכם, שצריך להיות בזמן אסיפת התבואות מן השדה:
תחגו, שלמי חגיגה, ולפי שהן לשמחה נקראו חג על שם החג, ולפי שדרך בני אדם לשמוח ולחגוג בזמן האסיפה, צוה לישראל שיחוגו אותם לשם ה':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4