אוהב גר · חלק שני · חלופי נוסחאות · סימן 26

ונשרפה לשרפה ונשרופינין בנורא (יא"ר רע"ח וסביוניטה), וזה לשון ס' יא"ר: ונשרופינין מן משרפותמים, ולרבנו האי ז"ל בשבולת, נראה מלשון שורפה חיה, כלומר ניבשם עכ"ל. ואני לא אדע מאין לו לבעל הספר סברת הגאון ז"ל, ונאמן הוא עלי שלא בדה מלבו, ואחרי שכן היא גרסתו, וגרסת שני דפוסים עתיקים וגרסת הגאון רבנו האי, נראה בעיני לקיימה; וביותר כי נסחת ונוקדינון איננה מתישבת יפה בענין, כי שרש יקד נופל על שרפה של כליון, כמו היא העולה על מוקדה, וכאן אין הכוונה בשרפת הלבנים לכלותם, אלא ליבשם, לפיכך נכון הדבר שיבדיל בהם התרגום בלשון מיוחד, והביא בעל הספר סיוע ממלות משרפות מים שאין הכוונה בה מקום השרפה ממש, אלא מקום שהמים מתיבשים, אף כאן ונשרפה ניבש אותם באש. הן אמת כי סוף סוף לא מצאנו למלה זאת חבר בלשון ארמית, ואין לא ראינו ראיה. אבל להוציאה מענין שורפה חיה הוא רחוק מאד, לכן הנכון בשי"ן שמאלית.