וזרעו יורישנה ובנוהי יתרכונה (רש"י ש"ח יוני וסביוניטה), ובנוהי יירתונה (יא"ר לסבונא רע"ח קוסטנטינא אנוירשא ג"ת ח"ג ותיב"ע), ולבנוהי יירתנה (מא"ד והוא כפי' רד"ק). ועם היות גרסת רש"י מדוקדקת לפי הדקדוק, אין ספק שאין כן דעת אנקלוס, שאם היתה כן דעתו היה אומר יתרכון ית יתבהא, לא יתרכונה, כי מה ענין יגרשו את הארץ? לכן הנכון בעיני לנטות אחרי רבים.
קריאה במקור
אוהב גר · חלק שני · חלופי נוסחאות · סימן 262
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978417/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9d76aff153d34eeec5a05f45e4aba918bfdc56909d3a52ec03a2af4219d8624b