ואיש אשר ישכב את אשה דוה ית אתתא טומאה (מא"ד יא"ר לסבונא וסביוניטה), והאחרונים הגיהו מסאבא, ולא עשו יפה, כי יש מסאבא שאין בעילתה אסורה, כגון שנטמאה למת או בשרץ, אבל טומאה אצל האשה הוא לשק הדיוט הרומז על נדת דוותה.
קריאה במקור
אוהב גר · חלק שני · חלופי נוסחאות · סימן 219
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978417/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9d76aff153d34eeec5a05f45e4aba918bfdc56909d3a52ec03a2af4219d8624b