מזה יש ללמוד ביו״ט שחל בע״ש. ובשבת יהיה ענין סכ״נ ונצרך לעשות מלאכה ביו״ט או בשבת משום פקו״נ. אם ברור שתהי׳ הסכנה בשבת יותר טוב להקדים המלאכה ביום טוב דקיל משבת. ואם אין הדבר ברור יותר טוב להשהות וכשתבא הסכנה אז יחללו ש״ק מפני פקו״נ:
והיינו דפליגי ביומא דנ״ב ב׳ תני חדא צוברה פנימה שהוא חוצה לו ותני חדא צוברה חוצה שהוא פנימה לו (פי׳ ואין מעבירין עה״מ) ואמר אביי מסתברא כמ״ד פנימה שהוא חוצה לו דתנן מלמדין אותו הוי זהיר כו׳ ולכאורה תמוה במאי פליגי ביוה״כ יותר מבכל יום. אלא כמש״כ שבכל יום הי׳ הכרח להזהר. שהיו הגחלים לוחשות על המזבח הפנימי. משא״כ ביוה״כ. והעלה אביי שמכ״מ מסתבר שיותר טוב לעשות הכי:
קריאה במקור
הרחב דבר על במדבר · פרק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6212e6fca64810afe94d5b2390b102933d3b5bea53c784baa255c7e8e90a2cb0