שמאול בעשתו. כן כתוב מלא אל"ף וא"ו ברוב ספרים מדוייקים ואל"ף קדים לוא"ו:
קריאה במקור
מנחת שי על איוב · פרק 23 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא אחז. כתב הר"ש בר צמח שהוא לשון ראיה והראוי בתשלומו אחזה ולכן הוא מלעיל ואילו היה לשון אחיזה והאל"ף שרש היה מלרע ע"כ. וכן במכלול דף קנ"ד ובמסורת אחז ג' חד מלעיל וסימן אחז ישבי פלשת. והנה אחז בקרנות המזבח. שמףואל בעשתו ולא אחז. בתרא מלעיל וכל שום גבר קמץ ומלרע גם בסוף מסורה גדולה נמסר סימן משטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה וזה א' מהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Minchat Shai
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9122498d6d24288f359844fd7256c377c432659443957d269e44df781e67f2fb