לא בצדקתך אל תאמר בלבבך צדקתך ורשעת הגוים גרמו וכו'. פירוש, הא דכתיב "לא בצדקתך וברשעת הגוים", ולבסוף כתיב (ר' פסוק ה) "כי אם ברשעת הגוים", אלא כך פירושו, לא בצדקתך ורשעת הגוים יחד, אלא רשעת הגוים [לבדה], כדמסיק (כ"ה ברא"ם). וקשיא על פירושו, דהא צדקת ישראל ענין בפני עצמו, דהוא גורם לירושה שיהיו ישראל יורשים הארץ, ורשעת הגוים סבה שיהיה מוריש אותם, ואם כן איך יאמר "לא בצדקתך וברשעת הגוים כי אם רשעת הגוים", דמשמע רשעת הגוים הוא סיבה לירושה, שהרי הכתוב אמר לא בצדקתך ורשעת הגוים יחד גרמו, כי אם ברשעת הגוים. וזה לא יתכן, כי הכתוב נותן לכל אחד ואחד ענין בפני עצמו; כי אצל "בצדקתך" כתב (פסוק ה) "לא בצדקתך אתה בא לרשת", ואצל רשעת הגוים כתב (שם) "וברשעת הגוים מורישם". וכך הוי לפרש, לא בצדקתך אתה יורש וברשעת הגוים מורישם, אלא ברשעת הגוים אתה מוריש, ולמען הקים השבועה אתה יורש, וכך הוי ליה לפרש לקרא. ומדכתב רש"י 'לא בצדקתך כי אם ברשעת הגוים', משמע דרשעת הגוים גם כן סבה לירושה:
ויש לומר, דודאי קרא איירי בגרמת הביאה, אף על גב דכתיב "לא בצדקתך אתה בא לרשת וברשעת הגוים אתה מוריש", כך פירושו, לא היה גרמת ביאתכם לארץ שבשביל צדקתכם אתם באים לרשת ובשביל רשעת הגוים אתה מורישם, אלא גרמת ביאת הארץ – רשעת הגוים ושבועת האבות, רשעת הגוים להורישם ושבועת האבות לרשת. ומה שדחקיה לזה לכלול יחד צדקת ישראל ורשעת הגוים, כדי שלא יקשה לך, למה הוצרך כלל להזכיר רשעת הגוים, דהוי ליה לומר 'לא בצדקתך אתה בא לרשת אלא למען הקים השבועה', אלא שבא להזכיר כל גרמת הביאה, ולפיכך אמר לא היה גרמת הביאה צדקתך ורשעת הגוים וכו':
ויש לומר, דודאי קרא איירי בגרמת הביאה, אף על גב דכתיב "לא בצדקתך אתה בא לרשת וברשעת הגוים אתה מוריש", כך פירושו, לא היה גרמת ביאתכם לארץ שבשביל צדקתכם אתם באים לרשת ובשביל רשעת הגוים אתה מורישם, אלא גרמת ביאת הארץ – רשעת הגוים ושבועת האבות, רשעת הגוים להורישם ושבועת האבות לרשת. ומה שדחקיה לזה לכלול יחד צדקת ישראל ורשעת הגוים, כדי שלא יקשה לך, למה הוצרך כלל להזכיר רשעת הגוים, דהוי ליה לומר 'לא בצדקתך אתה בא לרשת אלא למען הקים השבועה', אלא שבא להזכיר כל גרמת הביאה, ולפיכך אמר לא היה גרמת הביאה צדקתך ורשעת הגוים וכו':