דבר אחר וכו'. דקשה לפירוש הראשון, לא לכתוב "על פני", ומהיכי תיתי לן להתיר בשום מקום – עד שיאסור הכתוב בכל העולם. אבל לפירוש השני הקושיא יתורץ, כמו שכתב רש"י בפרשת יתרו (שמות כ, ג), שבא לומר שאל תאמר כי העבודה זרה לא נאסרה אלא לאותו דור שהוציאם ממצרים, כדכתיב (ר' שמות כ, ב) "אנכי אשר הוצאתיך מארץ מצרים". ומזה הטעם כתב רש"י דוקא כאן פירוש הראשון, ולא בפרשת יתרו, לפי שהוא לפי פשוטו של מקרא, ובפרשת יתרו כבר התחיל רש"י לתרץ יתור המקראות, כמו שכתב (רש"י שמות כ, ג) '"לא יהיה" למה נאמר', וכיון שבא (רש"י שם) להתחיל לפרש יתור המקראות, ובפירוש הראשון לא יתורץ יתור "על פני", כתב פירוש השני לתרץ הכתוב. אבל כאן כתב פירוש הראשון, לפי שהוא לפי פשוטו, וכיון שכתב פירוש הראשון כתב גם כן פירוש השני, דלפי פשוטו לא היה צריך לכתוב "על פני", כדלעיל. לכך לא כתב רש"י רק אלו שני פירושים, ושוב כתב 'עשרת הדברות כבר פירשתים':
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 5 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e