תלמוד לומר ואיש אל משפחתו תשובו. פירוש, שהכתוב מיותר, לפי שכבר כתיב (ויקרא כה, מא) "ושב אל משפחתו" כדי ללמוד מי שנמכר ב' או ג' שנים לפני היובל שישוב ביובל (קידושין טו.), ולא הוי צריך למכתב (ויקרא כה, י) "ואיש אל משפחתו תשובו", אלא לרבות הנרצע. ואיפכא ליכא למימר – "ואיש אל משפחתו תשובו" שאם נמכר ב' או ג' שנים לפני היובל שיצא ביובל, "ושב אל משפחתו" לרבות נרצע, דכתיב "ואיש אל משפחתו", איזה דבר נוהג באיש ואינו נוהג באשה, הוי אומר זו רציעה. ואין לומר במכרוהו בית דין הכתוב מדבר, שאינו נוהג באשה, דזה לא קשיא, דסוף סוף שם מכירה נוהג באשה, דכך לי כאשר מכרה עצמה או על ידי בית דין, סוף סוף נמכרת. אבל נרצע, שם אחר יש לו, שנקרא 'נרצע', וזה לא שייך גבי אשה. עיין בפרשת בהר (ויקרא פכ"ה אות יט):
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 15 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e