אשר לא צויתי לעבדם. פירש רש"י בפרק קמא דמגילה (ט ע"ב) אילו כתבו "אשר לא צויתי", היה משמע אשר לא צויתי שיהיו, ואפילו הכי היו, ואם כן היה משמע שהם אלהות, לכך כתבו 'אשר לא צויתי לעבדם'. ותימה, דהא לא נזכר בכתוב רק העבודה, "וילך ויעבוד אלקים אחרים אשר לא צויתי", ואין לפרש "אשר לא צויתי" שיהיו בדבר שלא נזכר בכתוב. ולמה לא פירש (רש"י שם) אילו לא כתבו רק "אשר לא צויתי", היה משמע "ויעבוד אלקים אחרים אשר לא צויתי", אבל אילו עבד אלקים אחרים שצויתי היה שפיר. ואם כן משמע דיש אלקים אחרים שצוה לעבוד, דכן משמע "אשר לא צויתי" הוא ביאור על "אלקים אחרים", אותם אלקים אחרים אשר לא צויתי. אבל השתא דכתבו לו 'אשר לא צויתי לעבדם', אין מלת "אשר לא צויתי" ביאור על "אלקים אחרים", אלא קאי על זה שעבד אלקים – אשר לא צוה לעבדם, ועל העבודה קפיד קרא, דעבד מה שלא צוה לעבדם. אבל ציויתי לחשוב בהם תקופות ומזלות:
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 17 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e