לאו הבא מכלל עשה וכו'. דאין לומר שהוא עשה שיתן רבית לגוי כדי שישוך הגוי, וזהו "לנכרי תשיך", רוצה לומר על ידי שיתן רבית לגוי גורם שהגוי נושך, דזה לא יתכן, וכי מחויב ליתן רבית לגוי כדי שיהיה הגוי נושך. אלא קרא אתא לומר "לנכרי תשיך" ולא לישראל, לעבור עליו בשני לאוין ועשה, [ד]לאו הבא מכלל עשה הוא עשה. והב' לאוין הם; "לא תשיך לאחיך" (פסוק כ), "ולאחיך לא תשיך". אבל "לפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד) לא קאמר, דלא איירי אלא בלאו דרבית – דהוא עובר בשני לאוין ועשה, אבל "לפני עור" לאו ברבית תליא, ולכך לא חשיב "לפני עור לא תתן מכשול":
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 23 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e