במקום אחר אומר אל יקדיש וכו'. ואם תאמר, דילמא הכי פירושו, אל יקדיש איש אותו – שאין צריך להקדישו, שהוא עצמו קדוש, וכאן כתיב "תקדיש", רוצה לומר שתנהוג בו קדושה, שלא יעבוד בו ולא יגוז, והרמב"ן (ויקרא כז, כו) פירש כן. ונראה דאם כן, הוי למכתב (שם) 'אך בכור אשר יבכר קדש לה":
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 15 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הקדש עילוי. פירוש, להעלותו בדמים כפי טובת הנאה שיש לו בו, לפי שלישראל יש טובת הנאה ליתן לכל מי שירצה, ודבר זה יכול להקדיש כפי מה שיש לו בבכור, דהיינו טובת הנאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e