שלא תצטרך להוליכה למדברות. דאם לא כן, מאי ברכה היא "ונתתי עשב בשדך", יותר טובה התבואה מעשב. ועוד, לא הוי למכתב רק "ונתתי עשב לבהמתך", אלא "בשדך" אתי לומר 'שלא תצטרך להוליכה וכו":
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 11 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דבר אחר. לפי זה כתב "בשדך", שרוצה לומר בשדך – במקום שהתבואה גדילה, בשדה יהיה העשב, כגון שתהיה גוזז וכו':
ברכה מצויה בפת בתוך המעיים. דאם לא כן, הרי כבר כתיב "ואספת דגנך וגו'":
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e