גור אריה על דברים · פרק 12 · פסוק 5

לשכנו תדרשו זה משכן שילה כו'. פירוש, "לשכנו" ששם יהיה המשכן קבוע, ולא היה זה במדבר, וכן לא היה זה באותן י"ד שנים שכבשו ושחלקו, [ד]לא היה משכן רק מטולטל, ולא היה לו מקום קבוע, ובשילה הקימו המשכן, ונקרא זה "לשכנו". והקשה הרא"ם, דמשמע הכא דאיירי קרא במשכן שילה, ואילו לקמן כתב (רש"י פסוק יד) "באחד שבטיך" 'ולמעלה (כאן) אמר מכל שבטיכם וכו", ואם כן משמע דבמקדש איירי קרא. ותירץ דהכי פירושו, "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך מכל שבטיך ולשכנו תדרשו", ולעולם בבית המקדש איירי רישא דקרא, ומכל מקום סוף המקרא "לשכנו תדרשו" איירי בשילה. וזה אינו, דאם כן "והבאתם שמה" (פסוק ו) קאי על שתיהן, בין על מקדש בין על משכן שילה, דאי לא קאי אלא על שילה בלבד – אם כן מה זה שכתב "כי אם אל המקום אשר יבחר וגו'", ולא בא הכתוב לפרש עליו מידי, אלא עליו קאי "והבאתם שמה", ולקמן (רש"י פסוק יא) מצריך קרא בפני עצמו שיביא לשם נדרים ונדבות לבית עולמים. ונראה לומר, דקרא איירי בוודאי דוקא בשילה, ומכל מקום ילפינן (רש"י פסוק יד) למקדש שיהיה מכל השבטים, דהא קדושת שילה לא היה חמור כל כך כמו קדושת מקדש, לפי שקדושת מקדש עולמית, ואין שילה עולמית, והוצרך הכתוב המקום להיות מכל השבטים: